עם סיום מושב הכנסת האחרון העבירה הכנסת במהירות, ובניגוד לחוות דעת משפטיות של הכנסת עצמה ושל הממשלה, תיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (סעיף 11א). במסגרת התיקון אושרה שלילת מעמד גורפת, ללא בדיקה פרטנית, מפלסטינים שקרוב משפחתם – במעגלים רחבים – מעורב בעניינים ביטחוניים. התיקון קובע ששלילת המעמד תחול גם אם ה"נענשים" אינם נמצאים בקשר כלשהו עם אותו קרוב משפחה אליו מיוחסים הדברים, ואף אם הוא עצמו אינו יודע שהם שוהים בישראל ומה השפעת מעשיו עליהם. עוד קובע התיקון באופן גורף כי במסגרת "כלל עשר השנים", פלסטיני ששהה בישראל שלא כדין ולו לרגע אחד, בלי קשר לנסיבות חייו וחיי משפחתו, לא יוכל לרכוש מעמד בישראל מכל סיבה שהיא, וזאת למשך עשר שנים. גם בעניין זה התחולה היא מיידית – על בני זוג, הורים, ילדים, מבקשי מקלט פלסטינים, קורבנות אלימות ועבירה ובמקרים הומניטריים אחרים.
ביום 17.8.2025 עתרו האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם לבג"ץ, בבקשה כי התיקון לחוק יבוטל וכי יוצא צו ביניים להקפאתו עד להכרעה בעתירה (וזאת לאחר שנדחתה בקשתם לצו ביניים, שהוגשה בעקבות התיקון, במסגרת העתירה שעניינה החוק בכללו ושנגדה תלוי ועומד צו על תנאי). בעתירה, טענו הארגונים כי התיקון לחוק יחול על אנשים שאין כל טענה קונקרטית נגדם שהם מעורבים בעניין ביטחוני כלשהו, שלקחו בו חלק, ידעו אודותיו או תמכו בו, והם יענשו על לא עוול בכפם בכך שלא יקבלו מעמד בישראל או יגורשו ממנה – ואיתם יענשו גם בני זוגם וילדיהם, שהם אזרחי ישראל ותושביה. הארגונים הדגישו שכלל מאוד בסיסי הוא שאדם נושא באחריות למעשיו שלו, ולא נענש על מעשים שעשו אחרים. נטען שהתיקון לחוק האזרחות רומס את העיקרון הזה ברגל גסה, ומאפשר ענישה קולקטיבית של ציבור גדול. עוד נטען שתכליות התיקון הן גזעניות ופופוליסטיות, שהתיקון לחוק אינו חוקתי, ושהוא עתיד לקרוע משפחות ולגרום לפגיעה נוראה בזכויות של ילדים, נשים, גברים וקשישים שלא חטאו בדבר.
בית המשפט נתן למדינה להגיב לעתירה ולבקשה לצו ביניים עד ליום 17.9.2025.
*לאחר מספר בקשות אורכה, ביום 23.07.2026 המדדינה הודיעה כי בכוונתה להתחיל ביישומו של החוק באופן חלקי החל מיום 1.08.2026. בעקבות כך, ביקשו העותרים מבית המשפט להכריע בבקשה לצו ביניים, וביום 31.07.08.2026, יום לפני תאריך יישום החוק, ניתן צו ארעי. הצו מקפיא את יישומו של החוק על בני משפחה של אנשים המורשעים בעבירת ביטחון, אך מתיר את החלתו של החוק על המורשעים עצמם. כלומר, על פי הצו, אין לדחות בקשה חדשה למעמד או בקשה לחידוש של היתר או רישיון ישיבה לפי סעיף 11א רק בשל מעשה או סיווג של בן משפחה, שאינו המבקש עצמו. הצו אינו תקף על שאר סעיפי החוק, כולל הסעיפים הנוגעים לשלילת בקשת מעמד בישראל נוכח שהייה בלתי חוקית ("כלל עשר השנים"). בנוסף, על הרשות לבחון אם ישנם ״טעמים מיוחדים״ להחריג את המבקש מכלל זה.